מאמרים

אדלר על קצה המזלג

נקודת המוצא של אלפרד אדלר שכל אדם סובל מנחיתות כלשהי שמובילה להתנהגות כזו או אחרת על מנת להיות שייך. גישתו של אדלר מדברת על התנהגות האדם כאל צורך של שייכות.

כדי להיות שייך הילד מנסה בדרכים שונות לקבל התייחסות מההורים ומתקבע על הדרך שעליה מקבל את מירב תשומת הלב, בין אם היא שלילית ובין אם חיובית.

הילד יודע בדיוק על איזה כפתור ללחוץ כדי להפעיל אותנו.

                           התייחסות = אני קיים = אני שייך

התנהגות מפריעה כשהיא לא בזמן, לא במקום ותובענית מאד.

התנהגות מפריעה להורה מסוים ולאחר לא.

דוגמאות מהחיים

  •  דרישה של הילד להעסקת יתר – תשומת לב.

הילד בעצם אומר לנו – אני שווה כשמרגישים אותי או משרתים אותי.

ההורה מרגיש – עייף, מותש, משדל את הילד, מטיף, צועק, או מרחם ומבטיח.

תגובת הילד- קיבלתי תשומת לב אמשיך להתנהג כך.

הצעה לתגובה מתקנת – לעשות את הבלתי צפוי, כלומר להימנע מההתעסקות וממתן

 תשומת הלב שהילד היה רגיל אליה.

  •  הפגנת כוח – בא לי.

הילד בעצם אומר לנו – אני בעל ערך רק שאני שולט, אני ה"בוס".

ההורה מרגיש – מלחמת כוחות, מרגיש צורך לנצח ולהראות לילד מי כאן ה"בוס".

תגובת הילד – מסלים את המאבק כדי לא להיכנע.

הצעה לתגובה מתקנת – לחזק את הילד במקומות שהוא לא מצפה להם, לתת לילד תחושת  שיתוף.

                              כשאין קהל אין הצגה

                             כשאין במה אין הצגה

תגובות

להגיב (0) ↓